ארמניאק דלור

החברה נוסדה בשנת 1875 על ידי יליד גסקוני אמיתי ואיש עסקים ממולח בשם פרוספר דלור.

פרוספר בחר להשקיע דווקא בזיקוק ארמניאק, אשר בזמנים ההם לא היה עסק מאוד רווחי. אבל כפי שההיסטוריה של בית הארמניאק הוכיחה, היתה זו השקעה בעלת ראיה לטווח ארוך.
בתחילה, דלור בחר עבור אחוזתו את האדמות הטובות ביותר בחבל ארמניאק, ב- ,Bas-Armagnacהממוקם בדרום-מערב צרפת. בשטח זה דלור טיפח 21 דונם של כרמים בבעלותו, ותוך זמן קצר החל להפיק תזקיקים נהדרים, בעלי תכונות ייחודיות, עם מזג גסקוני אמיתי.

כיום בית דלור מציג תזקיקים ייחודיים, ששמרו את כל התכונות של זני הענבים שכבר נכחדו, בצורתם הקלאסית.
באוסף של Delord ניתן למצוא ארמניאק מתיישן עוד משנת 1900. כמו בזמנו של פרוספר דלור, גם היום הארמניאק של הבית מיוצר בטכנולוגיה הקלאסית, שלוטשה במשך מאות שנים. עבור הזיקוק משתמשים בדודים עתיקים מסוג ,Sier בעלי תפוקה נמוכה מאוד – עד 30 ליטר לשעה.
הייחוד של שיטת הזיקוק הזו – באיטיות וייסודיות בהפרדת ה"ליבה" יקרת הערך של התזקיק. התזקיק שמתקבל עובר טעימות על ידי המאסטר של המרתף, סילבן דלור, דור חמישי ליורשי מייסד החברה. הוא זה שקובע את עתידו של הארמניאק על ידי בחירת התזקיק המבטיח ביותר. 

 

את החביות עבור יישון הארמניאק בבית דלור מכינים לבד, מעץ אלון גסקוני שחור. בחברה המשפחתית מקפידים מאוד על הכלל הגסקוני העתיק, שאומר: הארמניאק צריך להתיישן בחבית אשר ראתה את הבשלת הענבים. לכן סביב הכרמים של דלור ניתן לראות משטחים של קורות עץ מתייבשים שמהם יוכנו החביות.

במחסני הבית מתיישנות אלפי חביות בגילאים שונים, בהן האמרמניאק מתיישן "בשלבים". בתחילה, ממלאים חבית אלון חדשה בתזקיק צעיר, אשר סופג ממנה צבע ואופי בסיסי. לאחר כשנתיים הארמניאק מועבר לחביות בנות עשר-חמש עשרה שנה, שם הוא מתעדן ומשתבח. הארמניאק היקר ביותר מקבל את צורתו הסופית, האצילית במיוחד, בתוך חביות עתיקות ויקרות ערך. לאחר 40 שנה כמעט כל ארמניאק מגיע לשיא בשלותו.
 
לאחר הטעימות, שמדור לדור נערכות על ידי אחד מבני המשפחה, מעבירים את הארמניאק לבקבוקים המיועדים למכירה, או משאירים באוסף, תוך העברתם לבקבוקים גדולים, מלופפים בגפנים. אוסף הארמניאקים מבית דלור מיוצג הן על ידי תזקיקים צעירים ו"פשוטים" והן על ידי מותגים עתיקים ונדירים שלא יביישו אף מעריץ, אף המנוסה ביותר.